חיסכון בדרכים

בישראל נהוג למדוד את ה'אינפלציה' בעזרת 'מדד המחירים לצרכן', מדינת ישראל לוקחת את סל השירותים הבסיסיים שצורך אזרח במדינת ישראל (דוגמת שכירות ותקשורת) ובודק האם רמת המחירים עלתה בהשוואה לחודש הקודם. המדד הזה בעצם מצביע על שער האינפלציה. אם סל השירותים עלה אז האינפלציה עלתה ולהיפך, בהסתכלות לטווח ארוך המחירים בדרך כלל עולים.

אנשים נוהגים לבצע בחירות רבות באשר לכסף שברשותם, גם להשאיר את הכסף בצורה נזילה (עובר ושב) זוהי בחירה. לכן, הכסף שלנו נשחק ועתיד להיות שווה הרבה פחות בעתיד. 

מדיניות בנק ישראל היום היא לתת 0.1% ריבית. זאת אומרת שעל כל 1000 שקלים שנפקיד בבנק בתוכנית חיסכון נקבל שקל נוסף לאחר שנה. שווה נכון? אז זהו שלא כל כך.

הריבית זו בעצם היא סכום הכסף המשולם בתוספת לסכום שלנו. למשל אם מבטיחים לנו 1% ריבית אז על כל 100 שקלים נקבל שקל נוסף. כך שבסוף השנה יהיה לנו בחשבון 101 שקלים. חשוב לזכור שהריבית יכולה גם לפעול לרעתנו, במידה ונלווה מהבנק סכום של 1000 שקלים בריבית של 5% נצטרך להחזיר לבנק 1050 שקלים במקום ה-1000 שלווינו. יחד עם זאת, אם נפרוס את ההלוואה שלנו ליותר משנה נצטרך לשלם כל שנה 5% מה שעלול לגרור את היקף ההלוואה לסכום הרבה יותר גדול ממה שציפינו. 

כאשר אנחנו קונים דברים אנחנו בעצם "מפסידים" את הכסף שהיה לנו, אם קניתי טלפון חדש, יצאתי למסעדה או הלכתי לסרט אותו כסף נעלם ולא ישוב יותר. לכן עלינו תמיד לשאול את עצמו האם אנחנו חייבים או רוצים את אותו מוצר שרכשנו, אולי היינו יכולים לקחת את הכסף שבעצם "בזבזנו" ולחסוך אותו במקום.

לכן כדאי להתייעץ עם איש מקצוע שיכול לייעץ באשר לכסף שברשותנו ולבדוק יחד איתו את האלטרנטיבות שלנו לחסיכון הבנקאי.

לקריאה בהרחבה:

מדד המחירים לצרכן

ריבית

אינפלציה

רוצים מידע נוסף על הקורסים הפיננסים לגילאי 17-22 עם המנטורים של חיים בפלוס? לחצו כאן